פטריות ברגליים
מהי פטריית כף הרגל (Tinea Pedis)?
פטריית כף הרגל, הידועה גם בשם "תסמונת רגל האתלט", היא זיהום פטרייתי שכיח הגורם לאי נוחות ותסמינים לא נעימים.
הפטריה חיה ומשגשגת בסביבות חמות ולחות, ולכן נפוצה במקומות ציבוריים כמו בריכות שחייה, מקלחות וחדרים נעולים.
הליכה יחפה: הליכה יחפה במקומות ציבוריים, כמו בריכות שחייה, מקלחות וחדרים נעולים, מעלה משמעותית את הסיכון להידבקות בפטרייה.
נעליים סגורות: נעילת נעליים סגורות למשך זמן ממושך יוצרת סביבה חמה ולחה המסייעת להתפתחות הפטריה.
זיעה: הזעה מרובה, כתוצאה מפעילות גופנית או מזג אוויר חם, יכולה להוות גורם סיכון נוסף.
מערכת חיסון חלשה: אנשים עם מערכת חיסון חלשה נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בפטריות ובזיהומים אחרים.
מחלות רקע: מחלות מסוימות, כמו סוכרת, יכולות להקשות על הגוף להילחם בזיהומים פטרייתיים.
קילוף וקשקשים: בעיקר בין אצבעות הרגליים
אדמומיות וגירוד
עור סדוק ועבה
פצעים פתוחים
תחושת צריבה או עקצוץ
שינוי בצבע הציפורניים (עכירות, צהבהבות או התפרקות)
חשוב לציין שפטריית כף הרגל עלולה להופיע גם באזורים אחרים בגוף, כמו במפשעה או מתחת לחזה.
קרמים: קיימים קרמים רבים המכילים תרופות אנטי-פטרייתיות, כמו טרבינבין, בוטנזול וקלוטרימזול.
חשוב לבחור קרם המכיל ריכוז מתאים של התרופה ולמרוח אותו על האזור הנגוע לפי ההוראות.
משחות: משחות אנטי-פטרייתיות, כמו אגיספור ולוטריסל, יעילות גם הן לטיפול בפטריית כף הרגל.
ספריי: ספריים אנטי-פטרייתיים, כמו למיסיל ודקטרין, קלים יותר לשימוש וניתן להשתמש בהם גם על אזורים קשים להגעה.
חשוב לציין שתכשירים אלו אינם יעילים בכל המקרים. במקרים קשים יותר, ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי דרך הפה.
שמירה על היגיינה: שטיפת הרגליים מדי יום בסבון ומים, ייבוש יסודי, החלפת גרביים לעיתים קרובות ונשיאת נעליים פתוחות ככל האפשר.
אוורור הרגליים: הימנעות מנעילת נעליים סגורות למשך זמן ממושך.
טיפול בנעליים: חיטוי הנעליים באופן קבוע בתמיסת חומץ או ספריי אנטי-פטרייתי.
חיזוק מערכת החיסון: תזונה בריאה, פעילות גופנית וניהול לחצים תורמים לחיזוק מערכת החיסון ויכולים לסייע במניעת זיהומים פטרייתיים.
פטריית כף הרגל עלולה להוביל לסיבוכים חמורים, במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון חלשה או מחלות רקע.
סיבוכים אלו כוללים:
זיהומים חיידקיים: פטריית כף הרגל עלולה לפגוע במחסום העור, מה שמקל על חדירת חיידקים וגורם לזיהומים קשים.
כיבים: פטריית כף הרגל עלולה לגרום לכיבים כואבים ומתמשכים, במיוחד אצל אנשים עם סוכרת.
אובדן ציפורניים: במקרים קיצוניים, פטריית כף הרגל עלולה לגרום לאובדן ציפורניים.
לכן, חשוב לטפל בפטריית כף הרגל בהקדם האפשרי, הן כדי להקל על התסמינים והן כדי למנוע סיבוכים חמורים.
רופא עור מומחה יוכל לאבחן את הפטריה בצורה מדויקת, לקבוע את סוג הפטריה ואת חומרת הזיהום, ולרשום את הטיפול המתאים ביותר.
רופא עור יוכל גם להעניק לך הדרכה בנוגע למניעת הישנות הזיהום.
יתרון נוסף של פנייה לרופא עור הוא שרופא עור יוכל לבדוק אם קיימות בעיות עור נוספות, כגון אקזמה או פסוריאזיס, שיכולות להידמות לפטריית כף הרגל.
טיפול מקיף של פטריות ברגליים כולל לא רק טיפול בתסמינים, אלא גם מניעת הישנות הזיהום.
רופא עור יוכל להעניק לך הדרכה בנוגע להרגלי היגיינה נכונים, בחירת נעליים מתאימות וטיפול מונע.
מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
יש להתייעץ עם פרופ' ארנון כהן רופא עור מומחה.