סרפדת
מדובר באחת התופעות השכיחות ביותר ברפואת עור, אך למרות שהרבה אנשים חווים אותה במהלך חייהם, המנגנון שמייצר אותה אינו תמיד מובן.
סרפדת יכולה להופיע באופן פתאומי, לגרום לאי נוחות משמעותית, ולעיתים אף להימשך תקופה ארוכה ולהשפיע על איכות החיים.
כמומחה לרפואת עור, חשוב לי להסביר בצורה בהירה מהי סרפדת, איך מזהים אותה, ומהן דרכי הטיפול הקיימות.
מהי סרפדת
סרפדת היא תגובה של העור שמתבטאת בהופעת נפיחויות אדמדמות ומגרדות, הדומות ל"עקיצות" מוגבהות.
הנגעים יכולים להיות קטנים או גדולים, מעגליים או לא מוגדרים, ולעיתים הם מתמזגים לשטח רחב.
כל נגע יחיד לרוב יופיע וייעלם בתוך מספר שעות, אך הגרד יכול להיות משמעותי ואף להפריע לשינה.
השם הרפואי של התופעה הוא Urticaria או אורטיקריה , והמונח העברי "סרפדת" מגיע מצמח הסרפד, הידוע ביכולתו לגרום לתגובה עורית דומה כאשר נוגעים בו.
מה גורם לסרפדת?
הבסיס לתגובה הוא שחרור של היסטמין וחומרים נוספים מתאי מערכת החיסון שבעור, דבר שמוביל להרחבת כלי הדם ולנפיחות מקומית. קיימים גורמים רבים שיכולים להפעיל את התהליך הזה, ולעיתים מקור התגובה אינו ברור כלל.
גורמים אפשריים:
מזון – בוטנים, אגוזים, פירות ים, ביצים או תוספי מזון מסוימים.
תרופות – אנטיביוטיקה ממשפחות מסוימות, משככי כאבים ועוד.
זיהומים נגיפיים או חיידקיים – במיוחד בילדים.
עקיצות חרקים.
חשיפה לקור, חום או לחץ על העור – מצב המכונה "סרפדת פיזיקלית".
מצבי סטרס – אצל חלק מהאנשים מתח נפשי עלול להחמיר את התגובה.
במקרים רבים, ובעיקר ביצורתה הכרונית, סרפדת אינה נובעת מאלרגיה קלאסית, ולכן בדיקות אלרגיה לא תמיד יגלו את הסיבה.
סרפדת חריפה לעומת סרפדת כרונית
יש להבחין בין שני מצבים:
סרפדת חריפה – נמשכת עד שישה שבועות.
קשורה לרוב לגורם ברור כמו מזון, זיהום או תרופה.
סרפדת כרונית – נמשכת מעל שישה שבועות ולעיתים חודשים ארוכים ואף שנים.
לא תמיד נמצא גורם ברור, ומהלך המחלה אינו צפוי.
ההבדלה בין שני המצבים חשובה, כי היא משפיעה על אופי הבירור והטיפול.
האם סרפדת מסוכנת?
ברוב המקרים מדובר בתגובה מטרידה אך לא מסוכנת.
עם זאת, אם בנוסף לנגעים מופיעים:
נפיחות בשפתיים או בעפעפיים,
קשיי נשימה,
תחושת לחץ בגרון,
מדובר בתגובה חמורה יותר הנקראת אנפילקסיס, המצריכה טיפול רפואי מיידי.
כיצד מטפלים בסרפדת?
אנטיהיסטמינים
הטיפול העיקרי הוא נטילת תרופות אנטיהיסטמיניות ממשפחות מתקדמות שאינן גורמות לרוב לעייפות.
לעיתים יש צורך במינון גבוה יותר מהרגיל לפי המלצת רופא עור.
טיפול במצבים כרוניים
במקרה שבו הסרפדת כרונית ולא מגיבה לאנטיהיסטמינים, קיימים טיפולים נוספים, כולל תרופות ביולוגיות כגון אומליזומאב שמראות יעילות גבוהה.
הימנעות מטריגרים
כאשר מזוהה גורם מעורר, מומלץ להימנע ממנו, אך אין לעשות דיאטות קיצוניות ללא הנחיה רפואית.
טיפול תומך
קומפרסים קרים יכולים להקל על הגרד, ויש להימנע משפשוף העור.
סרפדת היא תגובה חיסונית של העור, לא תמיד אלרגית, ולעיתים מופיעה ללא סיבה ברורה.
ברוב המקרים היא זמנית וחולפת, אך כאשר היא מתמשכת או מפריעה לתפקוד, יש חשיבות רבה לפנות לרופא עור מומחה.
אבחון נכון מאפשר לבחור טיפול מותאם שמפחית משמעותית את התסמינים ומשפר את איכות החיים.