פצעי בגרות
פצעי בגרות, המכונים גם אקנה, הם תופעה עורית נפוצה הפוגעת באנשים מכל הגילאים, אך בעיקר במתבגרים.
למעשה, כ-85% מהמתבגרים יסבלו מפצעי בגרות ברמות חומרה שונות.

מהם הגורמים לפצעי בגרות?
עודף ייצור שומן: בלוטות החלב בעור מייצרות שומן (סבום) שתפקידו לשמור על לחות העור.
עודף ייצור שומן עלול לסתום את זקיקי השיער ולגרום להיווצרות פצעונים.
לדוגמה, בגיל ההתבגרות, שינויים הורמונליים גורמים לעלייה בייצור השומן, מה שעלול להוביל להופעת פצעי בגרות.
הצטברות תאי עור מתים: תאי עור מתים נוטים להצטבר בתוך זקיקי השיער הסתומים, יחד עם עודפי שומן, וליצור פצעונים.
פילינג עדין יכול לסייע בהסרת תאי עור מתים ולמנוע סתימת זקיקי השיער.
חיידקים: חיידקים מסוג פרופיוניבקטריום אקנס (P. acnes) חיים באופן טבעי על פני העור, אך עלולים להתרבות בתוך זקיקי השיער הסתומים ולגרום לדלקת.
טיפוח נכון של עור הפנים, הכולל ניקוי יסודי, יכול לסייע בהפחתת כמות החיידקים.
שינויים הורמונליים: שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות, במהלך המחזור החודשי, או במהלך גיל המעבר, עלולים להגביר את ייצור השומן ולהוביל להופעת אקנה או פצעים שונים. נשים רבות מדווחות על החמרה של אותם פצעים לפני המחזור החודשי.
גורמים גנטיים: נטייה גנטית משפיעה על הסיכוי לפתח פצעי בגרות ועל חומרתם.
אם אחד ההורים או שניהם סבלו מפצעים קשים, ייתכן גם אתם תסבלו מהם.
תזונה: מחקרים מסוימים מצביעים על קשר בין תזונה לבין אותם פצעים.
צריכת מזונות עתירי סוכר ומזונות עתירי פחמימות מעובדות עלולה להחמיר את התופעה.
לחץ נפשי: לחץ נפשי עלול להוביל להחמרה של פצעי בגרות.
טכניקות להפחתת לחץ, כמו מדיטציה או יוגה, יכולות לסייע בשיפור המצב.
מדוע חשוב לפנות לרופא עור מומחה ?
טיפול עצמי באותם פצעי בגרות עלול להוביל להחמרת המצב ואף להותיר צלקות קבועות.
רופא עור מומחה הוא בעל ידע נרחב וניסיון רב באבחון וטיפול בפצעים מסוג זה.
יתרונות פנייה לרופא עור מומחה
אבחון מדויק: רופא עור מומחה יבצע בדיקה יסודית של עור הפנים ויקבע את סוג האקנה ואת חומרתו.
לדוגמה, קיימים סוגים שונים של אקנה, כמו אקנה דלקתי, אקנה קומדוגני ואקנה הורמונלי.
טיפול מותאם אישית: רופא עור ימליץ על תוכנית טיפול מותאמת אישית שתכלול תרופות מקומיות או דרך הפה, טיפולים קוסמטיים ועוד.
לדוגמה, טיפול מקומי עשוי לכלול תכשירים המכילים בנזואיל פרוקסיד או חומצה סליצילית, ואילו טיפול דרך הפה עשוי לכלול אנטיביוטיקה או איזוטרטינואין.